יום שלישי, 17 בדצמבר 2013

חכמה בשלג







תיק צמר, עבודת יד- 120 ש"ח משוק האיכרים בבת עין                                                     Hand made bag- $30                                                                         

את תיק הצמר המצמרר הזה קיבלתי במקום הכי אהוב עליי, ע"י האנשים הכי אהובים עליי. 
לאחר שוטטות מוזרה ומלאת התבוננות בשוק האיכרים ההולך ותופס תאוצה של בת עין, יום שישי בבוקר, ראיתי את התיק הזה והוא נגע לליבי, אפשר לומר.
התארחתי אז אצל אח שלי בשבת.
אח שלי וגיסתי, בצורה מעט חשודה במחשבה לאחור, תיחקרו אותי לגבי מה אני אוהבת ומה לא.
"מה יותר יפה בעינייך- התיק הזה או הזה? מה לגבי זה? למה? לא היית הולכת עם כזה למשל..?"
הסברתי לעצמי שהם פשוט ממש אוהבים את הסגנון שלי ורוצים לדעת את דעתי על הפריטים המגניבים שהוצגו למכירה ע"י אמנים מקומיים. לפעמים אני פשוט מפרגנת ומחמיאה לעצמי כשאין על מה, כנראה מעודף ביטחון עצמי נמוך.
אז בשבת בבוקר עשינו קידוש בביתם המקסים מקסים מקסים. שאני מתגעגעת אליו מאוד. (עוד פעם אני והגעגועים שלי!)
מיה גיסתי הכינה עוגה מדהימה, כמו תמיד. ופתתתאאווםם- הם שרים לי היום יום הולדת ומביאים לי שקית עם התיק היקר לליבי הזה.
בכלל לא חשבתי על זה שיש לי יום הולדת. יום הולדת 18. 
תבינו, אני ממש ממש ממש לא אוהבת את היום הולדת שלי. משום מה רק מלחשוב על היום הזה מזדחל לליבי קור ועצבות קפואה. מין דיכאון כזה של "אף אחד בכלל לא אוהב אותי ולא רוצה לחגוג לי יום הולדת". סתם יום שמזכיר לי שאין תקווה לאחריתי. אין נקודת אור בקצה המנהרה, חיים של בדידות וערך עצמי נמוך מחכים. אז על מה יש לשמוח.

בכל אופן, ככה הגיע התיק לידיי. ולכן לא הייתה שאלה בכלל אם אני לוקחת אותו איתי לקליבלנד או לא. 
הוא מלווה אותי ברגעים הקשים, מזכיר לי שיש שוונצים בחיים, יש יוצא מן הכלל, יש מורדות אבל גם עליות.
החיים הם לא שחור לבן. אור וחושך משמשים בערבוביה.

המשך שבוע נעים, לא מטלטל מדיי, ושהחושך שלכם לא יהיה חשוך מדיי.
אוהבת
היכל.